top of page
חיפוש
  • alicedias1

סיפור הנדודים של ארון קודש

עודכן: 20 בנוב׳ 2022

מסע מרתק של ארון קודש מפואר מתקופת הרנסנס ועד ימינו. מפדואה באיטליה עד ניו-ג'רזי ארה"ב

מבוסס על מחקר היסטורי של פרופסור איליה רודוב מאוניברסיטת בר אילן


בשנת 2020, הוזמנה אליצ'ה דיאס לבחון את חלקי ארון הקודש שנבנה במאה ה-16 בפדואה-איטליה, לקראת תהליך של שיחזור ושימור. "ארוז היטב. התרגשתי אבל לא ציפיתי למצוא אריזה כל כך מוגנת. היה ברור שחלקי הארון עברו דרך ארוכה. בסיס הארון לא מקורי. כנראה שופץ במאה ה-19. מבנה העץ הפנימי נשאר, אבל עליו התווספו שכבות חדשות של עץ וצבע" אומרת אליצ'ה ומוסיפה "מלחמות ונדודים ניכרו במראה הישן של חלקי הארון, אבל עדיין ניכר שהוא פריט יודאיקה לתפארת, מעשה ידי אמן".



קצת היסטוריה

בשנת 1901, פרסם היינריך פראוברגר-היסטוריון של האמנות בכלל ומחלוצי המחקר של אמנות יהודית, צילום של ארון הקודש המפואר בבית הכנסת בפדואה. זה התיעוד הראשון של הארון שהופיע בכתובים. בטעות, ייחס את הצילום לבית הכנסת הספרדי. בהשוואת הצילום לתכניות של בית הכנסת, מסתבר שהחוקר טעה בזיהוי המקום. ארון הקודש המפואר היה ממוקם בבית מדרש של היהדות האשכנזית בפדואה.

בית הכנסת הוקם בשנת 1525, בתקופת כהונתו של הרב מאיר כצנלנבוגן שכונה המהר"ם מפדואה, כרב הראשי בעיר. במשך מאות שנים 1561-1926, עבר הבניין שיפוצים ושינויים. בשנת 1683 הוקמה קומה נוספת לבניין ובית הכנסת הועבר לקומה העליונה. ארון הקודש נשאר בקומה התחתונה שהפכה לבית מדרש. מולו הוקמה קורה ענקית שנתמכה בעמודים מסיביים. אלה תמכו את התקרה כדי שתוכל לשאת את הקומה החדשה.

בשנת 1943, הופגז הבניין וספג נזקים חמורים. ארון הקודש שרד בקומה התחתונה. מאז, עבר ארון הקודש מסע טלטלות בלתי צפוי.


בשנת 1892, ננטש בית המדרש במסגרת שיפוצים ששינו את יעודו של הבנין. האדריכל הישראלי יעקב פינקרפלד שביקר במקום בספטמבר 1939, כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, דיווח שארון הקודש לא היה שם. בביקורו בפדואה אחרי סיום המלחמה, מצא את בית המדרש הרוס מהפגזות שנחתו על הבניין.


מאז עברה תקופה ארוכה שבה אין תיעוד של מסעי הארון. לפני מספר שנים, נקרא פרופסור איליה רודוב למחסן משפחתי של משפחה יהודית מיוצאי פדואה. הוא נקרא לבדוק חלקי ארון קודש שכנראה התאים לתמונת ארון הקודש העתיק. בבדיקה, גילה פרופסור רודוב שחלקי ארון הקודש אותנטיים והם בהחלט חלקי ארון הקודש המסתורי ששרד מלחמות ונדודים בין יבשות. שריד מתקופת הרנסנס ומשנות כהונתו של המהר"ם מפדואה.

בדיעבד התגלו פרטים ביוגרפיים נוספים של הארון. לפני 1939, מכרה הקהילה היהודית את ארון הקודש למשפחה יהודית מקומית, על מנת למנוע הרס שלו ולהבטיח תחזוקה הולמת של הנכס התרבותי המרגש.

בשנות ה-50, יזם אומברטו נחון – עובד הסוכנות היהודית מבצע עליה של כ-50 ארונות קודש שהציל מבתי כנסת איטלקיים שננטשו. במסגרת מבצע העליה, הגיע גם הארון מפדואה לישראל, ביוזמת המשפחה שקנתה אותו.

בבדיקת חלקי הארון, גילה איליה רודוב ששני אגרטלי פרחים שעיטרו את חלקו העליון של הארון, התווספו למבנה במאה ה-17, כנראה בתקופה שבה נבנתה הקומה השניה של הבניין ובית הכנסת הועבר אליה, בשנת 1683.


תהליך השימור

הצעד הראשון בשחזור ושימור הארון, היה להחליט האם לשחזר אותו במצבו המקורי בשנת 1525, או לכלול בתהליך גם את התוספות מתקופת הבארוק. מאחר שהתוספות מרשימות מאד ומתאימות להאדרת העיצוב המקורי, הוחלט להתייחס לתוספות העיצוביות כחלק מההיסטוריה של הארון ובהתאם, להחזיר את הארון למצבו במאה ה-17, עם התוספות.


בתהליך השימור השלימו אמני השימור בסטודיו את חלקי העץ החסרים ותיקנו את החלקים הפגועים. לאחר מכן, הסירו שכבות צבע לא מקוריות, תחתן גיליו את הצבעים המקוריים ואת ציפויי הזהב. הם ביצעו קונסולידציה של הצבע וציפויי הזהב המקוריים. שחזרו את צביעת העמודים במשטחים דמויי שיש כהה ושחזרו את עיטורי הזהב. במקביל, ייצרו מפתח חדש שמאפשר נעילה ופתיחת המנעול המקורי. התוצאה עומדת כאן אל מול עיניכם.

עם גמר תהליך השיחזור והשימור, נקנה ארון הקודש המחודש ע"י פילנטרופ יהודי מארה"ב. לבקשתו, הוטס הארון והותקן בבית הכנסת Torah Links – Lakewood New Jersey. שם הוקדש לו מקום מכובד ומוגן שיבטיח את קיומו, בבריאות טובה, לאורך שנים רבות. מסע הרפתקאות של מאות שנים הסתיים... ואולי מתחיל פרק היסטורי חדש בחיי הארון המפואר.



32 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page