בימים אלה אנחנו מבצעים בבית בן גוריון בתל-אביב סקר גוונים כבסיס לתהליך שימור שיבוצע בחללי הפנים של הבית. מטרת התהליך לזהות את שכבות הצבע המקוריות של הבית וללמוד עוד על היטוריית השיפוצים שעבר הבית הצנוע משנת 1931, בה הוקם, דרך שיפוצים שונים בשנים 1951-1953 ובשנת 1960.
במסגרת החקירה הבלשית המבוצעת ע"י בן בוכנבכר, נתגלתה שכבת צבע המדיפה ריח חריף של עשן סיגריות. מאחר שדוד בן גוריון הפסיק לעשן בשנת 1940 (עקב הבטחה לבנו עמוס) ברור לנו ששכבה זו נצבעה קודם והייתה גלויה במשך שנים רבות שאפשרו לצבע לספוג היטב את ריח העשן.
בן בוכנבכר מספר על הגילוי המרגש: "הצבע הריחני יושב מעל שכבת הצבע הראשונה (שהיא מבניית הבית ב-1931) ומתחת לשכבות מאוחרות שנכנסות מאחורי חיפוי העץ היפה המכסה את הקיר. דוח התיעוד אומר שהשיפוץ האחרון הגדול בבית היה ב-1960. אז בזכות ההבטחה של בן גוריון שיפסיק לעשן אם בנו עמוס יפסיק, אני יכול לתארך את שכבות הצבע, את התקנות חיפוי העץ המפואר ולקבל מושג על מראה הבית במהלך השנים. צוות השימור יוכל לדייק את בחירת גווני הצבעים בכדי שהמקום יוכל לספר את הסיפור שלו".
גם בשימור רהיטים ופרטי עץ, אני משתמשת לא מעט בחוש הריח, כדי לזהות סוגי עץ וללמוד על שכבות שונות של צבע ולכות הגנה שהתווספו לפרטי העץ המקוריים לאורך השנים.